פסק-דין בתיק ת"א 3881-05

רקע:

1.         זוהי תביעה כספית לתשלום סך של 221,500 ש"ח.

התביעה מבוססת על שיק שנמסר לתובע ע"י הנתבעת - חברה בע"מ העוסקת, בין היתר, בעסקי תיירות ומלונאות. השיק נמשך ע"י הנתבעת לפקודת התובע, ללא תאריך פרעון.

התובע הינו דודם של בעלי השליטה בנתבעת, והם: ואסף לחאם, רמזי לחאם, אלביר לחאם וכאמל לחאם.

הוברר, כי מי שהיה מעורה בסכסוך נשוא התביעה, מטעם הנתבעת, הינו רמזי לחאם; והוא זה שהעיד מטעם הנתבעת.

2.         עפ"י הנטען בתביעה, בשל מצוקה כספית אליה נקלעה הנתבעת עקב הוצאות שהוציאה לקראת ההכנות לחגיגות המילניום, וביקור האפיפיור בנצרת בשנת 2000, היא בקשה סיוע כספי מהתובע; והתובע אכן נחלץ לעזרתה, והלווה לה כספים, במספר הזדמנויות, בעיקר בשיקים שנמסרו לנתבעת ו/או לרמזי, שהצטברו כדי הסכום הנ"ל.

3.         עוד נטען בתביעה, וכך העיד התובע, כי בתאריך 10/08/00, נערכה התחשבנות בינו לבין הנתבעת, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בטבלה המפרטת את הסכומים שניתנו ע"י התובע לנתבעת (נספח ג' לתצהיר התובע).

            עפ"י המפורט בנספח ג', הסכומים שהלווה התובע לנתבעת היו לאורך התקופה מ-05/01/00 עד 21/07/00, והחוב הסתכם בסך 221,500 ש"ח. באותו מעמד של ההתחשבנות רשם רמזי לפקודת התובע המחאה ע"ס - 221,500 ש"ח ומסרה לידיו. בהמחאה לא צוין תאריך הפרעון, זאת, לטענת התובע, משום שהנתבעת הייתה עדיין שרויה במצוקה כלכלית, ולא היה טעם בהצגת ההמחאה לפרעון (ההמחאה המקורית הוצגה וסומנה ת/2).

4.         מנגד טענה הנתבעת, כי השיק ניתן להבטחת החזר הלוואה, ע"ס 55,000$, שמעולם לא ניתנה לה.

            התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר, ולאחר דיון בפני כב' הרשם קודסי, ניתנה רשות להגן, כאשר תצהיר רמזי, שהוגש בתמיכה לבקשה למתן רשות להגן משמש כתב הגנה.

            רמזי אישר בתצהירו כי הנתבעת אכן פנתה בשעתו לתובע לקבלת סיוע כספי, אלא שהתובע התנה מתן ההלוואה בקבלת שיק בטחון ע"ס 55,000 $ (דולר ארה"ב), כגובה סכום ההלוואה שנתבקשה, וזאת מראש ובטרם העביר לנתבעת סכום ההלוואה.

            וכך אכן היה, הנתבעת מסרה לתובע את השיק נשוא התביעה, לטענתה כבטוחה וערבות להחזרת ההלוואה, אלא שהתובע לא עמד בדברתו, ולא העביר לנתבעת סכום ההלוואה, או חלק ממנו.

            עוד נטען בתצהיר רמזי (שכאמור משמש הגנה), כי הוא הבין מהתובע, כי זה האחרון התכוון לגייס את סכום ההלוואה מאדם בשם חמיס, מכפר אכסאל, אלא שאותו חמיס לא העביר לתובע את סכום ההלוואה, ובשל כך עסקת ההלוואה לא יצאה אל הפועל.

            התובע הבטיח לרמזי להחזיר לו את השיק, אך לא עשה זאת, ובחלוף זמן טען התובע כי השיק אבד לו, והבטיח להחזירו לכשימצא אותו.

5.         יצוין עוד כי אין חולק, כי כל הפרטים המצוינים על השיק נרשמו ע"י רמזי: סכום השיק (221,500 ש"ח); שם הנפרע (מישל לחאם); והשרטוט ("למוטב בלבד"). (ר' עדות רמזי בעמ' 7, ש' 32).

            מלבד המחלוקת בשאלה אם ניתנה הלוואה לנתבעת בסכום 221,500 ש"ח, אם לאו, הצדדים חלוקים באשר לתאריך מסירת השיק. בעוד שהתובע טוען כי השיק נמסר לו ב-10/08/00, טוען רמזי כי הוא מסר את השיק לקראת סוף חודש 3/00.     

ההגנה, והרחבת חזית:

6.         בתצהיר עדותו הראשית (נ/1) העלה רמזי טענות הגנה נוספות להסביר פשר השיקים שנמשכו ע"י התובע לפקודת הנתבעת.

            רמזי טען כי בין השניים היו קיימות התחשבנויות כספיות רבות, וכן שיקים שניתנו לפקודת הנתבעת היו במסגרת עסקאות ניכיונות, ולא הלוואות שניתנו לה.